תוכנית בוגרים

לו"ז שבועי

בשנת תשע"ו, בעזרת השם, תפתח בבית המדרש תוכנית לימודים חדשה. התוכנית מיועדת לבחורים מישיבות גבוהות וישיבות הסדר המעוניינים בלימוד מסודר ומקיף בהלכה ואמונה.

לפרטים והרשמה ניתן להתקשר לרב שרון פסטרנק: 058-765-0625, או ליצור קשר דרך האתר

 

  ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי
סדר בוקר תוכנית הלכה תוכנית הלכה תוכנית הלכה תוכנית הלכה תוכנית הלכה לימוד בחברותות
סדר צהריים תוכנית הלכה תוכנית הלכה ר' משה ברודי תוכנית הלכה תוכנית הלכה  
ר' אלישע צור
17:30 ר' צדוק - הרב שרון פסטרנק החלומות - ר' מתניה ברדח  

מבואות לפילוסופיה - זאב גינזבורג

כוזרי - ר' עדיאל פבלוב טעמי המצוות - הרב אליהו גנץ  
18:30   הרב אמנון ברדח

התרבות - ר' עדיאל פבלוב

הרב אמנון ברדח    
סדר ערב לימוד בחברותות לימוד בחברותות לימוד בחברותות לימוד בחברותות לימוד בחברותות  

תוכנית הלכה

בתכנית ההלכה נלמד "איסור והיתר" על פי מתכונת הבחינות של הרה"ר לישראל. הלימוד יתחיל מהסוגיות בגמרא ובראשונים ועד לשלחן ערוך ונושאי כליו. הלימוד יעשה תוך הכוונה של דפי מקורות, שעורים לסיכום החומר הנלמד, ומבחני הכנה לקראת הבחינות של הרה"ר לישראל, אליהן יגשו הלומדים בתכנית עם סיומה.

תוכנית אמונה

רבי צדוק הכהן מלובלין | הרב שרון פסטרנק

תורת רבי צדוק הכהן היא שער לדבקות, תיקון ותשובה. באופן לא פחות היא גם כר נרחב לעבודה מדעית ושכלית: אינה פוסחת ולוּ על נימה דקה שבדקות, הפוך והפוך דכולא בה. לא זאת ועוד – יש בתורת ר' צדוק התאמה למהלכי החיים המתחדשים בדורותינו, בהם 'קול התור נשמע בארצנו'.

מטרות התוכנית:

  • הקפת תורת ר' צדוק הכהן וספריו השונים.

  • הכרת מושגי יסוד של עולם החסידות ושל התורה הפנימית כפי שמופיעים בספריו.

  • קניית יכולת ניתוח והבחנה בין שלבים שונים במשפט, פסקה או פרק.

  • קניית יכולת ביסוס פרשנות על גבי ראיות ברורות.

  • פגישה והכרת חיבורים, פרשנויות והבנות של דברי ר' צדוק; הצבת עמדה כלפיהם: הסכמה ודיאלוג ואף ביקורת ועימות.

  • השוואה בין תורתו לבין בתי מדרש אחרים: תורת החסידות בכלל, חסידות איז'ביצא בפרט ותורתם של תלמידי הגר"א והראי"ה קוק.

 

תוכנית לימודים שנתית

 

"דע את אלוקי אביך" להיות עבד השם

 

  • דמותו של ר' צדוק – רקע כללי.

  • מגמתו של ר' צדוק בתורותיו.

  • עמדתו הנפשית של הנכנס בשערי עבודת השם

  • מקומם של החיפזון והמתינות בעבודת השם לאור הבנת תפקיד האדם בעולם.

 

"כשנים הסדורות מששת ימי בראשית"האלוקות, חוקיות וחופש

 

  • ידיעה ובחירה – הצגת הסתירה.

  • גישתו של ר' צדוק בסוגיה.

  • פרשנויות שונות לשיטתו של ר' צדוק.

  • תורת הסוד כמפתח להבנת הסוגיה.

  • ההבדלים בין שפת התורה לבין השפה הרציונאלית מחד והשפה הדתית-מיסטית מאידך.

  • מקומה של תורת הסוד על פי שיטות שונות ובתקופות שונות בעם ישראל.

  • בעלי תשובה וצדיקים, מקומו של שורשי הרע, המלחמה בו ותיקונו.

  • החטאים, עבירה לשמה, תשובה ויכולת התיקון.

 

"קו ומידה" תורת הגאולה

 

  • עולם הגאולה כפי שהוא מובן מתוך עולם הזה – שיטת ר' צדוק בהשוואה לשיטת איז'ביצא בכלל.

  • התהליך הגאולי כתלוי בהבנות פנימיות והסברת תורת הסוד על ידן.

  • השוואה בין שיטת ר' צדוק בסוגיה לתורות ר' נחמן, תורת חב"ד ותורת הראי"ה קוק.

 

 

ספר כוזרי | ר' עדיאל פבלוב

משפט ידוע טוען שיש ספרים שגדולים יותר ממי שחיבר אותם וישנם כאלו שמחבריהם גדולים יותר מהם. אנו ננסה לראות את ההתאמה המופלאה שקיימת בין ריה"ל לספרו.

תקופתו של ריה"ל מכונה כיום "תור הזהב" אך ריה"ל חווה אותה כעוצם הגלות ושברה.

נכיר את הסגנון הדיאלוגי – הלימוד כשיחה – ואת סגנונו המיוחד של ריה"ל, המשורר שכותב בפרוזה; הומור, ציניות, רמזים וסאב-טקסט.

נבין מה החידוש של הספר בתרבות הישראלית על פני רס"ג ורבינו בחיי. כיצד נשאר הספר כל כך רלוונטי עד ימינו.

חטיבה ראשונה:

נלמד את הספר דרך התוודעות לדמויות שבו. הדמות הראשונה בספר הוא המלך ושאיפות חייו. והתרבויות שסביבו: התחלתו בתוך חיים אליליים וההמשך ההתנערות ובריחה מחיים אלו. החלום הוא שמאפשר למלך לברוח; זוהי היכולת האוניברסאלית לצאת מאליליות.

משם נמשיך אל החיפוש הפילוסופי והדתי. מהם החסרונות והיתרונות שהמלך רואה בהם, וכיצד אלו מובילים אותו, מתוך חוסר ברירה, אל החבר.

חטיבה שניה:

כמו המלך, גם החבר מגיע למפגש מתוך הכרח. חוסר הרצון המשותף הזה מצמיח ויכוח מלא בשאלות חריפות. כל אחת מהדמויות תוקפת את רעותה והוויכוח מצמיח עבור שניהם אופקים חדשים: הן למלך והן לחבר שמגלה את חסרונותיו ומקומות חרפתו.

החבר, מתוך כנות, מתחיל מיציאת מצרים, מהאבות ומהר סיני – כאן מתחיל לימוד האמונה.

חטיבה שלישית:

על האומה הישראלית לומדים דרך דמותו של משה רבינו ודרך השפעתה על האנושות.

דמותו של משה רבנו מראה לעולם את פסגת היכולת האנושית. השפעת האומה – מנין השנים, השיטה העשרונית, מנין ימי השבוע והלשונות – יוצרת בסיס משותף דרכו ניתן ליצור יחסים ותרבות משותפים.

תוך כדי הדיון מתברר מקומו של הטבע. מצד אחד ה' מפעיל את הטבע ומצד שני הוא מרוחק מהגשמות.

חטיבה רביעית:

הדיון על חטא העגל הוא פתח לבירור על תפקידו של עם ישראל ועל חטאיו. השייכות לתרבות העולמית היא הגורם לחטא של עם ישראל. מצד שני מתבררת חשיבות המצוות: הופעת הרצון האלוקי כפי הציווי האלוקי.

הדיון על חטאי עם ישראל מוביל לעיסוק בערך הבחירה בעם ישראל כעם סגולה. מהאופי המיוחד של עם ישראל צומחת תפיסה אחרת על סוגיות כגון שכר ועונש, עולם הזה ועולם הבא, ודת ומדינה השלובים זה בזה.

 

טעמי המצוות | הרב אליהו גנץ

מדוע חיפוש טעמי המצוות העסיק כל כך את רבותינו? לכאורה, העיסוק בהם שייך לצד של הקב"ה, כביכול. הוא זה שנותן את המצוות, מטעמיו שלו. עלינו מוטל רק לקיים את המצווות ותו לא – אין כמעט השלכה הלכתית לטעמים שלה.

אך בהתבוננות מעמיקה יותר נגלה שדווקא הסוגיה הזו מיוחדת. שכן, דווקא בה אנו פוגשים את הקב"ה כ'רוצה' במעשינו. סוגיית טעמי המצוות היא המקום לברר את טיב היחסים בינינו. הבנת כוונת המצוות היא הבנת מקומנו בעולם.

בלימוד שלנו נתמקד בעז"ה בנקודת המבט הזו. עינינו תהיינה מופנות בעיקר אל שורש הדברים- אל השאלה מה ה' א-לוהינו שואל מעימנו. נתבונן פנימה אל עבר יחסנו עם מְצַוֵוה המצוות, ומתוך כך, בעז"ה, נתקשר יותר אל המצוות ואליו.

חלק ראשון

נתחיל בבירור עקרוני על עניינו של חיפוש טעמי המצוות בראשונים ובאחרונים. נראה איך עיסוק זה מהווה השלכה ישירה של השקפת עולמם על מהות האדם. דרך החיפוש אחר טעמי המצוות נכיר את האדם מישראל מנקודות מבט שונות ובכך גם נבין טוב יותר את עניינה של נתינת המצוות.

חלק שני

  • נבחן את החלוקות של סוגי המצוות. 'מצוות שמעיות' מול 'מצוות שכליות', מצוות שבין אדם למקום מול מצוות שבין אדם לחברו.

  • נברר את תלותם של פרטי המצוות הרבים עד אין סוף בטעם המצווה.

  • נלמד על מצוות עשה ועל לא תעשה. על היחסים בינן לבין עצמן, ועל תחום ה'רשות' והיחס שלו אליהן.

חלק שלישי

  • נראה את התהליכים שעוברת האנושות במהלך ההיסטוריה, ואת נגזרותיהם בענייני המצוות.

  • נברר מה הם יתרונותיה וחסרונותיה של קבלת עול בתמימות ומהו יחסם של גדולי ישראל אליה.

  • נדון במצוות שונות ובטעמיהן שניתנו או לא ניתנו לבירור

תורת חב"ד | ר' משה ברודי

ברצות ה' נחתור בלימוד הזה להכיר מעט את יסודות המשנה החב"דית וזאת בשימת לב לתמורות שהתחוללו בה. בייחוד ננסה לעקוב אחרי תפיסת ההיסטוריה המשתנה והשפעתה של הגאולה המתקרבת על תפיסת האדם והעולם כפי שאלו משתקפים בתורה זו. תחת המסגרת הזאת נעסוק בתפיסת האדם, תפיסת העולם ותפיסת ההיסטוריה ובאופן שבו כל אלו חוברים בעבודת האדם בעולמו. בהתאם לדברים הללו נלמד מכתביהם של כל אדמו"רי חב"ד תוך מעקב אחרי הקווים העולים ויורדים בכתביהם.

רשימת נושאים

  • דירה בתחתונים
  • שעשוע וצמצום
  • תענוג ורשימו
  • מיהו האדם?
  • בכל דרכיך דעהו לעומת וכל מעשיך יהיו לשם שמים
  • גאולה
  • חי בעצם וחי להחיות
  • אור מעין המאור
  • עצם והתפשטות לעומת העלם וגילוי

כוחות התרבות האוניברסליים והישראלים | ר' עדיאל פבלוב

אנחנו חווים תרבות בשלל גוונים, מוקפים בתרבות וגם מותקפים על ידה.

כיצד ניתן לקחת מרווח נשימה שיאפשר לנו להבחין מה איכותי ולבחור מה לצרוך?

כיצד נדע להבדיל בין תרבות אוניברסאלית לתרבות ישראלית. מהן היתרונות והחסרונות של כל בחירה, ומה עלינו לצפות מתרבות של קדש.

ננסה להיפגש בעולמות הפנימיים והאיכותיים שקיימים לפנינו. נלמד לעכל אותם ולהפוך מצרכני תרבות לצורכי תרבות. לתת את הערך והתקווה לתרבותנו הישראלית.

חטיבה ראשונה:

נהוג לספר על זקן סיני שהרוויח שתי פרוטות: פרוטה אחת עבור לחם ופרוטה שניה עבור פרח. באופן פרדוקסלי, זקן זה הינו האנטיתזה לתפיסת התרבות אך גם התיזה שלה.

מצד אחד, אומן שיוצר יצירה לעולם לא יראה ביצירה פרח, דבר המתלווה אל החיים. הוא יראה אותה כקיומית לו ולעולם. אומן איננו יוצר כדי שלאחר יהיה שעשוע לשעות הפנאי. ללא היצירה הוא ישתגע ולעיתים קרובות – גם איתה (ולא חסרות דוגמאות).

מצד שני, אומנות כן באה למען השעשוע. היא מגלה את הפרח, האותנטי והחולף. היא נותנת משמעות להווה מצד עצמו ואת הטעם לחיות בו.

חטיבה שניה:

ננסה לאבחן את סוגי התרבות.

מהעל-זמנית - פילוסופיה, מתמטיקה ולעיתים קרובות מוזיקה.

דרך הזמנית – ציור, ריקוד, פיסול, תיאטרון וכדומה.

עד לעיונית – כל המדעים ההומניים – ספרות ,שירה היסטוריה וממשל.

לאחר חלוקה זו ננסה להבחין את ההשתקפויות ההדדיות בתרבות האוניברסאלית ולעומתה בתרבות ישראלית – לראות איך כל יצירה קיימת בתוך מכלול תרבותי.

חטיבה שלישית:

ננסה להבחין: מה לא יכול להיות מוגדר כתרבות .מה יוגדר כתרבות פרימיטיבית, כקיטש וכדומה. מהם הקריטריונים שלנו לאבחנות אלו?

מה איננה תרבות של קודש אף על פי שהיא מתיימרת להיות?

האם ישנם כבר ניצנים לתרבות של קדש ואם כן היכן הם?

חטיבה רביעית:

  • מדוע יש פער בין התרבות האוניברסאלית לישראלית.

  • מהו המתח הלאומי המתבטא ביצירה הישראלית החילונית וכיצד היא מנסה להתעלות לכללי וההומאני על חשבון האישי והלאומי.

  • מהן דרכי המאבק של התרבות החילונית על קיומה ובאיזה כלים כוחניים היא מממשת אותן.

  • מהן הפתרונות שניתנים על ידי התרבות החילונית ואלו כשלים ניתן לזהות בהן.

  • מה היתרונות הקיימים בתרבות החילונית שלא ניתן לוותר עליהם.

 

ללמד את בני יהודה קסת

ללומדים תינתן אפשרות לכתיבת מאמר על הנושאים הנלמדים. את תהליך הכתיבה ילוו רבני התוכנית ויצחק קרומביין, מצוות העריכה של בית המדרש. המאמרים יפורסמו בכתב העת "בפיקודיך אשיחה" של בית המדרש או בבמות תורניות אחרות.