מתוך פירוש הרב לסוגיה, עולה חשיבותה של ההבנה הפנימית. הרב לא רק מתאר את תכונותיה הרצויות של הנפש, אלא גם מלמד את סדר בניית שיעור הקומה הפנימי. השאלות הנשאלות בשעה שמכניסים את האדם לדין מופיעות בסדר מיוחד, שהוא בעצם דרך ההתעלות וההתפתחות של מימדי העומק ברוח האדם.
שאלת הצְפייה לישועה היא אחת משלוש השאלות האחרונות שנשאל האדם בדין. כלומר, עוד קודם להבשלתה של תכונת הצְפייה באדם קיים כבר תהליך עמוק של עבודת ד', של התעלות פנימית. מה מוסיפה לאדם העמדה הפנימית-נפשית של צְפיית הישועה? מה עושה את האדם ל'צופה ישועה'?