תוכנית בוגרים

מטרות התוכנית:

• הקפת תורת ר’ צדוק הכהן וספריו השונים.

• הכרת מושגי יסוד של עולם החסידות ושל התורה הפנימית כפי שמופיעים בספריו.

• קניית יכולת ניתוח והבחנה בין שלבים שונים במשפט, פסקה או פרק.

• קניית יכולת ביסוס פרשנות על גבי ראיות ברורות.

• פגישה והכרת חיבורים, פרשנויות והבנות של דברי ר’ צדוק; הצבת עמדה כלפיהם: הסכמה ודיאלוג ואף ביקורת ועימות.

• השוואה בין תורתו לבין בתי מדרש אחרים: תורת החסידות בכלל, חסידות איז’ביצא בפרט ותורתם של תלמידי הגר”א והראי”ה קוק.

תוכנית לימודים שנתית

“דע את אלוקי אביך” להיות עבד השם

• דמותו של ר’ צדוק – רקע כללי.

• מגמתו של ר’ צדוק בתורותיו.

• עמדתו הנפשית של הנכנס בשערי עבודת השם

• מקומם של החיפזון והמתינות בעבודת השם לאור הבנת תפקיד האדם בעולם.

“כשנים הסדורות מששת ימי בראשית”האלוקות, חוקיות וחופש

• ידיעה ובחירה – הצגת הסתירה.

• גישתו של ר’ צדוק בסוגיה.

• פרשנויות שונות לשיטתו של ר’ צדוק.

• תורת הסוד כמפתח להבנת הסוגיה.

• ההבדלים בין שפת התורה לבין השפה הרציונאלית מחד והשפה הדתית-מיסטית מאידך.

• מקומה של תורת הסוד על פי שיטות שונות ובתקופות שונות בעם ישראל.

• בעלי תשובה וצדיקים, מקומו של שורשי הרע, המלחמה בו ותיקונו.

• החטאים, עבירה לשמה, תשובה ויכולת התיקון.

“קו ומידה” תורת הגאולה

• עולם הגאולה כפי שהוא מובן מתוך עולם הזה – שיטת ר’ צדוק בהשוואה לשיטת איז’ביצא בכלל.

• התהליך הגאולי כתלוי בהבנות פנימיות והסברת תורת הסוד על ידן.

• השוואה בין שיטת ר’ צדוק בסוגיה לתורות ר’ נחמן, תורת חב”ד ותורת הראי”ה קוק.

חטיבה ראשונה:

נלמד את הספר דרך התוודעות לדמויות שבו. הדמות הראשונה בספר הוא המלך ושאיפות חייו. והתרבויות שסביבו: התחלתו בתוך חיים אליליים וההמשך ההתנערות ובריחה מחיים אלו. החלום הוא שמאפשר למלך לברוח; זוהי היכולת האוניברסאלית לצאת מאליליות.

משם נמשיך אל החיפוש הפילוסופי והדתי. מהם החסרונות והיתרונות שהמלך רואה בהם, וכיצד אלו מובילים אותו, מתוך חוסר ברירה, אל החבר.

חטיבה שניה:

כמו המלך, גם החבר מגיע למפגש מתוך הכרח. חוסר הרצון המשותף הזה מצמיח ויכוח מלא בשאלות חריפות. כל אחת מהדמויות תוקפת את רעותה והוויכוח מצמיח עבור שניהם אופקים חדשים: הן למלך והן לחבר שמגלה את חסרונותיו ומקומות חרפתו.

החבר, מתוך כנות, מתחיל מיציאת מצרים, מהאבות ומהר סיני – כאן מתחיל לימוד האמונה.

חטיבה שלישית:

על האומה הישראלית לומדים דרך דמותו של משה רבינו ודרך השפעתה על האנושות.

דמותו של משה רבנו מראה לעולם את פסגת היכולת האנושית. השפעת האומה – מנין השנים, השיטה העשרונית, מנין ימי השבוע והלשונות – יוצרת בסיס משותף דרכו ניתן ליצור יחסים ותרבות משותפים.

תוך כדי הדיון מתברר מקומו של הטבע. מצד אחד ה’ מפעיל את הטבע ומצד שני הוא מרוחק מהגשמות.

חטיבה רביעית:

הדיון על חטא העגל הוא פתח לבירור על תפקידו של עם ישראל ועל חטאיו. השייכות לתרבות העולמית היא הגורם לחטא של עם ישראל. מצד שני מתבררת חשיבות המצוות: הופעת הרצון האלוקי כפי הציווי האלוקי.

הדיון על חטאי עם ישראל מוביל לעיסוק בערך הבחירה בעם ישראל כעם סגולה. מהאופי המיוחד של עם ישראל צומחת תפיסה אחרת על סוגיות כגון שכר ועונש, עולם הזה ועולם הבא, ודת ומדינה השלובים זה בזה.

חלק ראשון

נתחיל בבירור עקרוני על עניינו של חיפוש טעמי המצוות בראשונים ובאחרונים. נראה איך עיסוק זה מהווה השלכה ישירה של השקפת עולמם על מהות האדם. דרך החיפוש אחר טעמי המצוות נכיר את האדם מישראל מנקודות מבט שונות ובכך גם נבין טוב יותר את עניינה של נתינת המצוות.

חלק שני

• נבחן את החלוקות של סוגי המצוות. ‘מצוות שמעיות’ מול ‘מצוות שכליות’, מצוות שבין אדם למקום מול מצוות שבין אדם לחברו.

• נברר את תלותם של פרטי המצוות הרבים עד אין סוף בטעם המצווה.

• נלמד על מצוות עשה ועל לא תעשה. על היחסים בינן לבין עצמן, ועל תחום ה’רשות’ והיחס שלו אליהן.

חלק שלישי

• נראה את התהליכים שעוברת האנושות במהלך ההיסטוריה, ואת נגזרותיהם בענייני המצוות.

• נברר מה הם יתרונותיה וחסרונותיה של קבלת עול בתמימות ומהו יחסם של גדולי ישראל אליה.

• נדון במצוות שונות ובטעמיהן שניתנו או לא ניתנו לבירור