בית מדרש פתוח

הוסף שאלה חדשה

האם יש שיעור של הרב אמנון/מאמר

האם יש שיעור של הרב אמנון/מאמר של הרב קוק בו הוא מסביר כיצד מגיעים לדעת האלוקים שהרב קוק מדבר עליה? או במילים אחרות - הדרכה על ההגעה אל הוודאות מתוך הספק. תודה רבה.
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
יצחק קרומביין
אני לא מתיימר להיות בקי בכלל המאמרים והשיעורים של הרב אמנון ששוכתבו (במלים אחרות: אולי לאב"ש תהיה תשובה יותר).

לטעמי התשובה היא: אף אחד וכולם.

דהיינו, אם אתה מחפש מדריך מסודר, צעד אחר צעד, "כיצד להגיע לדעת אלוקים" אני לא חושב שיש כזה, וכפי שאומר הרמב"ם בהקדמה למורה, טבעו של הדבר להיות כזה, דהיינו שאין מדריך מסודר.

אחרי שמפנימים את הנקודה הזו - עולם פנימי ומפגש עם דעת אלוקים נבנים באדם על ידי עיסוק והעמקה בעולמות הפנימיים ובדעת אלוקים. ובזה כל מאמר וכל שיעור מציגים עוד זוויות ועוד פנים של השיחה המתמשכת שהיא דעת אלוקים.

עמודים

לא שאלה סתם שתי הערות.

לא שאלה סתם שתי הערות.
א. הרב לוי יצחק בנדר ולא הרב מנחם (בפעם השנייה שהוא מוזכר)
ב. המלך אסא ולא המלך עשה
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.

השיעור נפלא ומאיר, רציתי רק

השיעור נפלא ומאיר, רציתי רק להעיר על פרט קטן.
"בדרך כלל שמן משחת קודש נעשה משמן זית, שהוא שמן
שנמצא בתודעות. אבל כאשר אין שמן זית, גם שמן שומשומין הוא שמן שמחת קודש"
אפשר להתבלבל שהכוונה ששמן שומשומין יכול באמת להוות תחליף ממשי לשמן זית, ולזה לא מצאתי מקור.
וביותר הרי אסור להכין שמן המשחה אפילו משמן זית, 'ומעולם לא נעשה שמן אחר חוץ ממה שעשה משה'.
אולי לא הבנתי את כוונת הדברים.
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
אבש
תודה על ההערה.
אין הכוונה להכנה של שמן המשחה או משהו דומה לו. הביטוי 'שמן משחת קודש' מתייחס לקדושה שיש במעשה, או בלימוד קטן, שלכאורה הוא גרעין יבש שכמעט אין בו שום לח של קדושה. הנקודה היא שגם כאשר אנחנו נמצאים בגלות, שאין לו אלא ד' אמות של הלכה וכל העולם הרוחני מצומק, גם בדבר הזה נמצאת אותה קדושה שהייתה בזמן שבית המקדש היה בתפארתו. כדאי לעיין בדבריו של הרב בעין איה שבת, פרק שני, עז.

עמודים

האם יש בבית המדרש מסגרת גם לנשים

האם יש בבית המדרש מסגרת גם לנשים ?
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
מנהל
ישנו שיעור לנשות הקהילה.

נפתחת גם מדרשה לבוגרות תיכון/ש"ל. למעשה, יום ההיכרות הינו היום (ראשון) בתל אביב

לפרטים(בשני הנושאים):
אביגיל 052-638-3352

עמודים

שלום,

נשאלה על: 
שלום,
תודה רבה על השיעור המעמיק.
הרב ברדח הקביל את תפיסת הרב קוק ל"אותנטי" ואת חב"ד ל"אמיננטי". יש מקום בו הוא מרחיב על כך?

כמו כן, כיצד התפיסה האותנטית המקבילה לעמוד העתיד מכילה את התפיסה האמיננטית? היא בעצם רואה אותה יותר כ'מוסר' והדרכה? (לא להתמכר לרגכ ולראות בו את חזות הכל, עקב הסכנה שבכך. בדומה למה שכותב הרב זצ"ל באורות מאופל, שרק הצדיקים העליונים מוצאים את הערך בכל תנועת חיים בפני עצמה)

תודה מראש.
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
יצחק קרומביין
לגבי השאלה הראשונה אינני יכול לכוון למקום ספציפי, הנושא מדובר רבות אך מפוזר בשיעורים רבים.

לגבי השאלה השניה: בעיני, היא מכילה את התפיסה האימננטית מתוך הבנה שזהו רצונו של הקב"ה, הנימוס האלוקי.
"הכח העליון מתגבר באומה ומתבלט ביחידיה, עד כדי שליטה על הטבע, עד כדי יכולת ואפשרות להרס חוקותיו והאהבה הפנימית, שהנימוס האלהי המיושר בתכלית, משריש בתוכיותה של הנשמה, מעצים את הכח לבלי לאטרוחי כלפי שמיא, ולאהוב את הטבע על-פי הופעותיו, להכיר את היופי ואת העדינות שיש בו בכללותו, ובהופעת פרטיו המתאימים."

כלומר, עם ישראל יכול לנצח את טבעו של העולם (באופן ניסי, כלומר לשבור את הטבע), אך אחרי שהוא יכול (וזה חשוב שהוא יכול) הוא מעדיף לא לנצח אותו אלא לתת לו להתפתח לפי טבעו.

עמודים

שלום רב!

שלום רב!
תודה רבה על השיעורים המופלאים והעריכה האיכותית במיוחד!

בשיעור הייתה התייחסות לניסים. עם זאת, לא היה ברור איזו השקפה תדגיש יותר את הניסיות ואיזו את הטבע. מצד אחד העורך הוסיף בהערה שר' נחמן בשאיפתו על הניסים, הוא תוצר תפיסת האורך ומתוכה הרצון לדלג מעל המציאות. מאידך, לעניין רב יהודה וחוני וחזקיה הוסבר כי הם דווקא חפצו בניסים מתוך תפיסת הרוחב והטעם הפנימי.
אולי הכוונה היא שאפשר לחפוץ בניסים כתוצר של תפיסת האורך, ומתוך הקושי להתמודד עם הדרגתה ולכן הרצון לקפוץ מעליה. ומאידך אפשר לחפוץ בניסים דווקא מתוך שאיבת הכוחות מעומק המציאות. וממילא השאיפה הזו צריכה להיבדק אצל כל אחד לשורשה?
ומה זה אומר על הרב קוק שדגל בטבעיות? האם הוא גם חפץ בטעם הפנימי כחזקיה, ורב יהודה וחוני?

אם אפשר, אשמח גם לדעת אם השיעורים עוברים הגהה של הרב עצמו.

ממש תודה רבה.
אוריאל
אוריאל
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
יצחק קרומביין
יש אכן כמה הקשרים שונים להגיע מתוכם אל הנס. בכל הקשר, הנס הוא מדרגה אחרת.

ראה לדוגמה קובץ ו' קצ"ט:
"התפלה משמשת להכניס את כל התורה וכל העבודה, כל החכמה וכל ההופעה, בתכונה טבעית, ומעמד נפשי קבוע, והיא חיי השעה, כלומר, שמחיה את השעה, להיות עומדת ישר מול יניקת שפע חיי עולם. אבל התורה חיי עולם היא, למעלה מהטבע. וכשיש טבע אז מעלת הנסים גדולה ועליונה מאד, אבל כשהטבע מתדלדלת נקראים הנסים טרחא כלפי שמיא וגרעון של שינוי סדרי בראשית, כמה גרוע אדם זה. והננו מתפללים להעמיד את הטבע, למען יהיו כל חיי עולם מבוססים אצלנו על פי תכונת חיי שעה, המופיעה תמיד בקרבנו"

אני ממליץ לראות סוגייה זו גם בסדרת השיעורים "המאריך בתפילתו"

עמודים

שלום, רציתי לשאול מספר שאלות

נשאלה על: 
שלום, רציתי לשאול מספר שאלות לגבי המאמר.
1.לגבי אימננטי ואותנטי ובמקביל אורגן גופני ואורגן רוחני האם זה מקביל ל2 תיפסותיו של הרב באורות הקודש ב' שעוסקים באחדות?, פרק' א- אחדות של בחלק אחד יש את הכל, בפרק ב'- כל חלק הוא משלים ובטל לכלל.?

2.לגבי הרגש- המפגש הבלתי אמצעי עם המציאות, אז מהו הרגש החולף הנמוך? האם זה לא אותו דבר?

3.הרב אמנון כתב שההבדל העיקרי בין ישראל לעמים הוא ברגש, אך האם ההבדל היעקרי אינו בעצם חייהם, כמו שאומר הכוזרי?, שמדובר ב-2 מציאויות שונות לגמרי (המדבר וישראל) ורק לאחר מכאן ניכר ההבדל ברגש, שכל וכו'?

4.האם עמוד ההווה הוא ראיית העתיד בהווה בתור פוטנציאל והתקדמות אליו ועמוד העתיד הוא ראיית העתיד ממש כבר בהווה?
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.

עמודים