שלום רב!

שלום רב!
תודה רבה על השיעורים המופלאים והעריכה האיכותית במיוחד!

בשיעור הייתה התייחסות לניסים. עם זאת, לא היה ברור איזו השקפה תדגיש יותר את הניסיות ואיזו את הטבע. מצד אחד העורך הוסיף בהערה שר' נחמן בשאיפתו על הניסים, הוא תוצר תפיסת האורך ומתוכה הרצון לדלג מעל המציאות. מאידך, לעניין רב יהודה וחוני וחזקיה הוסבר כי הם דווקא חפצו בניסים מתוך תפיסת הרוחב והטעם הפנימי.
אולי הכוונה היא שאפשר לחפוץ בניסים כתוצר של תפיסת האורך, ומתוך הקושי להתמודד עם הדרגתה ולכן הרצון לקפוץ מעליה. ומאידך אפשר לחפוץ בניסים דווקא מתוך שאיבת הכוחות מעומק המציאות. וממילא השאיפה הזו צריכה להיבדק אצל כל אחד לשורשה?
ומה זה אומר על הרב קוק שדגל בטבעיות? האם הוא גם חפץ בטעם הפנימי כחזקיה, ורב יהודה וחוני?

אם אפשר, אשמח גם לדעת אם השיעורים עוברים הגהה של הרב עצמו.

ממש תודה רבה.
אוריאל
אוריאל
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
יצחק קרומביין
יש אכן כמה הקשרים שונים להגיע מתוכם אל הנס. בכל הקשר, הנס הוא מדרגה אחרת.

ראה לדוגמה קובץ ו' קצ"ט:
"התפלה משמשת להכניס את כל התורה וכל העבודה, כל החכמה וכל ההופעה, בתכונה טבעית, ומעמד נפשי קבוע, והיא חיי השעה, כלומר, שמחיה את השעה, להיות עומדת ישר מול יניקת שפע חיי עולם. אבל התורה חיי עולם היא, למעלה מהטבע. וכשיש טבע אז מעלת הנסים גדולה ועליונה מאד, אבל כשהטבע מתדלדלת נקראים הנסים טרחא כלפי שמיא וגרעון של שינוי סדרי בראשית, כמה גרוע אדם זה. והננו מתפללים להעמיד את הטבע, למען יהיו כל חיי עולם מבוססים אצלנו על פי תכונת חיי שעה, המופיעה תמיד בקרבנו"

אני ממליץ לראות סוגייה זו גם בסדרת השיעורים "המאריך בתפילתו"