פני משיחך

קובץ מצורף: 

נערך מתוך שיעורי הרב אמנון על ידי אב"ש לוין ויצחק קרומביין. פורסם בכתב העת "אסיף" כרך ג'.

תודתנו נתונה לצוות העריכה של אסיף על חלקו במלאכת העריכה.

שאלות קודמות

שלום,

נשאלה על: 
שלום,
תודה רבה על השיעור המעמיק.
הרב ברדח הקביל את תפיסת הרב קוק ל"אותנטי" ואת חב"ד ל"אמיננטי". יש מקום בו הוא מרחיב על כך?

כמו כן, כיצד התפיסה האותנטית המקבילה לעמוד העתיד מכילה את התפיסה האמיננטית? היא בעצם רואה אותה יותר כ'מוסר' והדרכה? (לא להתמכר לרגכ ולראות בו את חזות הכל, עקב הסכנה שבכך. בדומה למה שכותב הרב זצ"ל באורות מאופל, שרק הצדיקים העליונים מוצאים את הערך בכל תנועת חיים בפני עצמה)

תודה מראש.
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
יצחק קרומביין
לגבי השאלה הראשונה אינני יכול לכוון למקום ספציפי, הנושא מדובר רבות אך מפוזר בשיעורים רבים.

לגבי השאלה השניה: בעיני, היא מכילה את התפיסה האימננטית מתוך הבנה שזהו רצונו של הקב"ה, הנימוס האלוקי.
"הכח העליון מתגבר באומה ומתבלט ביחידיה, עד כדי שליטה על הטבע, עד כדי יכולת ואפשרות להרס חוקותיו והאהבה הפנימית, שהנימוס האלהי המיושר בתכלית, משריש בתוכיותה של הנשמה, מעצים את הכח לבלי לאטרוחי כלפי שמיא, ולאהוב את הטבע על-פי הופעותיו, להכיר את היופי ואת העדינות שיש בו בכללותו, ובהופעת פרטיו המתאימים."

כלומר, עם ישראל יכול לנצח את טבעו של העולם (באופן ניסי, כלומר לשבור את הטבע), אך אחרי שהוא יכול (וזה חשוב שהוא יכול) הוא מעדיף לא לנצח אותו אלא לתת לו להתפתח לפי טבעו.

שלום, רציתי לשאול מספר שאלות

נשאלה על: 
שלום, רציתי לשאול מספר שאלות לגבי המאמר.
1.לגבי אימננטי ואותנטי ובמקביל אורגן גופני ואורגן רוחני האם זה מקביל ל2 תיפסותיו של הרב באורות הקודש ב' שעוסקים באחדות?, פרק' א- אחדות של בחלק אחד יש את הכל, בפרק ב'- כל חלק הוא משלים ובטל לכלל.?

2.לגבי הרגש- המפגש הבלתי אמצעי עם המציאות, אז מהו הרגש החולף הנמוך? האם זה לא אותו דבר?

3.הרב אמנון כתב שההבדל העיקרי בין ישראל לעמים הוא ברגש, אך האם ההבדל היעקרי אינו בעצם חייהם, כמו שאומר הכוזרי?, שמדובר ב-2 מציאויות שונות לגמרי (המדבר וישראל) ורק לאחר מכאן ניכר ההבדל ברגש, שכל וכו'?

4.האם עמוד ההווה הוא ראיית העתיד בהווה בתור פוטנציאל והתקדמות אליו ועמוד העתיד הוא ראיית העתיד ממש כבר בהווה?
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.

שלום! הרב אמנון כתב שהגויים

נשאלה על: 
שלום! הרב אמנון כתב שהגויים מפחדים מהמוות. אולם לא כ"כ הבנתי את דבריו. הרב הרחיב וכתב שהנחת היסוד שלהם מנותקת מה' . אולם רציתי לשאול האם כוונתו היתה שהיא מנותקת מבחינה אינפורמטיבית, או במהות חייהם יש ניתוק מהאלוקים (ז"א אין שאיפות נצחיות, מרחבים ומימדים שכוספים אליהם, יש משהו מת בעצם החיים, בשאיפת החיים. ולכן כאשר הגוי מפחד מהמוות זה בגלל שאין תקווה, אין אחרית, אין משהו אחרי. ואילו אצל יהודי הפחד מהמוות נובע מהרצון לספוג את העוה"ז). תודה רבה על השיעור.
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
אבש
במהות חייהם. להפיך יכול להיות שמבחינת הנתונים יש להם הכל, יש להם שכל ועולם רגשי מפותחים לפעמים אף יותר מעם ישראל, אבל במהות החיים יש שבר. אפשר לראות זאת גם בהרצאה על האומנות (עמ' 11-12) - http://www.bm-roshpina.co.il/s/n/496
יצחק קרומביין
קודם כל, אני לא בטוח מה כוונתך ב"אינפורמטיבית".

דבר שני, אפשר לתאר את הנתוק ב"מהות החיים" בשתי רמות.
א. רמה נשמתית-פנימית-סגולית ושאר מונחים קרובים, מתארת את נקודת המוצא שלפני הרמה המודעת. ברמה הזו נכון לומר שהחיים של עם ישראל צומחים מתוך קרבה ואמון בקב"ה, ולכן באופן אינסטנקטיבי האם נותן אמון בפשר של החיים וביכולת שלהם להיות משמעותיים ונצחיים.
ב. רמה השניה, הגלויה יותר, בה נדבר על מצביעים, אינדיקטורים של הרמה הראשונה, כגון כוח חיים ישראלי בפועל, או נתינת אמון בעולם. פה הדברים מורכבים יותר, ייתכן שבתודעות שלנו אנחנו כיום יותר "גויים" כביכול, כלומר אין לנו אמון טבעי בפשר של החיים. ולכן יש לנו גם פחד מהמוות.
עדיין, גם ברמה הזו, אולי אפשר לראות שגם כיום יש בחינה שקל להבחין בה של אמון בחיים בעם ישראל. לדוגמה אוהבים בשנים האחרונות לדבר על רמת הילודה הישראלית, גם החילונית. דבר כזה הוא דוגמה לעצם האמון בחיים.