לבוש ההוד א' - פרטיקולריות ישראלית

קובץ מצורף: 

יום העצמאות תשע"ד

שאלות קודמות

שלום, רציתי לברר מספר נקודות:

שלום, רציתי לברר מספר נקודות:
א. מוזכר שעמ"י קיבל את התורה בכפיית הר כגיגית ולא בתור מהלך בחירי. מהי הכוונה בקבלה זו? וודאי אין הכוונה שמדובר ברשימת חובות המוטלים על העם והוא מחוייב בהם בעל כורחו.
אך מצד שני אם מדובר בהטבעת נשמה, כיצד בכלל היית ציפייה שתהיה אפשרות להגיע לכך בצורה בחירית?

ב. הרב כתב שצריך מהלך פרטיקולרי כדי להשיג עומק להמלך האוניברסלי. אם הבנתי נכון, הכוונה היא שיש עניין במהלך אוניברסלי בחירי אבל כדי שהוא יקרה בצורה עמוקה חייבת להיות צורה פרטיקולרית מוכרחת בעל כורחה?

תודה מראש
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
אבש
א.אכן אני מסכים שכפייה משמעותה הטבעה נשמתית.(אולי הייתי קורא לזה פרדיגמה), ובהתאם אין ציפייה להגיע לכך באופן בחירי. עיין גם בביאורו של הרב ל'הדור קיבלוה' (עין איה שבת, פרק ט, סח-סט) הקבלה מרצון היא פן מוחצן של התורה, שיכול לבוא רק לאחר שהייתה קבלה בכפיה. [ככלל אצל הרב, החופש הוא תכונה אלוקית, כך שלא יכול להיות שאנחנו נבחר להיות חופשיים...]
ב. כן, יש עניין 'לתקן עולם במלכות שדי'. אבל הנקודה הפרטיקולרית היא לא רק מהלך דיעבדי 'בשביל', אלא ככה היא מופיעה, בצורה של חיים, בתור תכונה רגשית. הדבר הזה נותן לעולם נקודת יופי איכותית שיכולה למשוך את המציאות אליה, בלי אלימות ובלי שנאה.
נ.ב. אפשר וכדאי לשמוע עוד תגובות. הרעיון הוא שזו תהיה במה פתוחה ולא רק שו"ת.
אבש
א. מתוך השיעורים בהמשך חשבתי שאפשר להבדיל בין המושג 'רצון' למושג 'בחירה'. כלומר עם ישראל רצה את התורה (כמו במדרש על כך שהקב"ה חיזר אצל כל העמים מי רוצה לקבל את התורה, וכו'), ואילולי הרצון אולי גם לא הייתה כפייה; אבל הוא לא בחר בה, כיוון שהתהליך מתרחש הרבה יותר עמוק מהבחירה של האדם. אפשר לומר שעם ישראל רצה את התורה למרות שהיא 'גדולה עליו', ואכן קיבל אותה כפי שהיא.

יישר כח ענק

יישר כח ענק
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.