בית מדרש פתוח

הוסף שאלה חדשה

שלום! הרב אמנון כתב שהגויים

נשאלה על: 
שלום! הרב אמנון כתב שהגויים מפחדים מהמוות. אולם לא כ"כ הבנתי את דבריו. הרב הרחיב וכתב שהנחת היסוד שלהם מנותקת מה' . אולם רציתי לשאול האם כוונתו היתה שהיא מנותקת מבחינה אינפורמטיבית, או במהות חייהם יש ניתוק מהאלוקים (ז"א אין שאיפות נצחיות, מרחבים ומימדים שכוספים אליהם, יש משהו מת בעצם החיים, בשאיפת החיים. ולכן כאשר הגוי מפחד מהמוות זה בגלל שאין תקווה, אין אחרית, אין משהו אחרי. ואילו אצל יהודי הפחד מהמוות נובע מהרצון לספוג את העוה"ז). תודה רבה על השיעור.
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
אבש
במהות חייהם. להפיך יכול להיות שמבחינת הנתונים יש להם הכל, יש להם שכל ועולם רגשי מפותחים לפעמים אף יותר מעם ישראל, אבל במהות החיים יש שבר. אפשר לראות זאת גם בהרצאה על האומנות (עמ' 11-12) - http://www.bm-roshpina.co.il/s/n/496
יצחק קרומביין
קודם כל, אני לא בטוח מה כוונתך ב"אינפורמטיבית".

דבר שני, אפשר לתאר את הנתוק ב"מהות החיים" בשתי רמות.
א. רמה נשמתית-פנימית-סגולית ושאר מונחים קרובים, מתארת את נקודת המוצא שלפני הרמה המודעת. ברמה הזו נכון לומר שהחיים של עם ישראל צומחים מתוך קרבה ואמון בקב"ה, ולכן באופן אינסטנקטיבי האם נותן אמון בפשר של החיים וביכולת שלהם להיות משמעותיים ונצחיים.
ב. רמה השניה, הגלויה יותר, בה נדבר על מצביעים, אינדיקטורים של הרמה הראשונה, כגון כוח חיים ישראלי בפועל, או נתינת אמון בעולם. פה הדברים מורכבים יותר, ייתכן שבתודעות שלנו אנחנו כיום יותר "גויים" כביכול, כלומר אין לנו אמון טבעי בפשר של החיים. ולכן יש לנו גם פחד מהמוות.
עדיין, גם ברמה הזו, אולי אפשר לראות שגם כיום יש בחינה שקל להבחין בה של אמון בחיים בעם ישראל. לדוגמה אוהבים בשנים האחרונות לדבר על רמת הילודה הישראלית, גם החילונית. דבר כזה הוא דוגמה לעצם האמון בחיים.

עמודים

היכן אפשר לשמוע או לקרוא את

היכן אפשר לשמוע או לקרוא את הדברים?
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.

כאשר הדור מחליט ללכת בדרך של

כאשר הדור מחליט ללכת בדרך של הבירור אין הוא מצליח למצוא בתוכו וודאות , אלא שקוע בכפירה , ולא מצליח להגיע לתשובות , זה נראה כאלו שכל תשובה שתביא לא תתקבל בדעתו כי הוא אחוז בעצם הספק , מה עושים במצב כזה?
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.

איזה כיף! חיכיתי המון זמן...

איזה כיף! חיכיתי המון זמן...
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.

א- כדאי לשים את הדף מקורות.

א-כדאי לשים את הדף מקורות.
ב-מה הכוונה שמלכות ה' מתגלה בדמיון?
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
יצחק קרומביין
א. אני מקווה להעלות בקרוב דף מקורות.
יצחק קרומביין
דף המקורות עלה.
אבש
ב- הדמיון הוא 'אנחנו', הוא העולם הטבעי שלנו. הכוונה שמלכות ה' היא לא תופעה שנמצאת בעליונים, אלא משהו ממשי שניתן (ואף מוטלת עלינו האחריות) לגדל אותו ולהופיע אותו. [לא כל תחושה נמוכה היא מלכות ה', צריך לטהר את העולם הרגשי וכן לפתח את העולם השכלי. אבל חלילה לנו לפגוע ולהחליש את הדמיון, כיוון שבו מלכות ה' עתידה להגלות].
עיין (מומלץ) ב'אלף מיני זמר י - כיסא ה' (בעיקר בעמודים 5-7): http://bm-roshpina.co.il/s/n/232

עמודים

שלום, רציתי לברר מספר נקודות:

שלום, רציתי לברר מספר נקודות:
א. מוזכר שעמ"י קיבל את התורה בכפיית הר כגיגית ולא בתור מהלך בחירי. מהי הכוונה בקבלה זו? וודאי אין הכוונה שמדובר ברשימת חובות המוטלים על העם והוא מחוייב בהם בעל כורחו.
אך מצד שני אם מדובר בהטבעת נשמה, כיצד בכלל היית ציפייה שתהיה אפשרות להגיע לכך בצורה בחירית?

ב. הרב כתב שצריך מהלך פרטיקולרי כדי להשיג עומק להמלך האוניברסלי. אם הבנתי נכון, הכוונה היא שיש עניין במהלך אוניברסלי בחירי אבל כדי שהוא יקרה בצורה עמוקה חייבת להיות צורה פרטיקולרית מוכרחת בעל כורחה?

תודה מראש
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.
אבש
א.אכן אני מסכים שכפייה משמעותה הטבעה נשמתית.(אולי הייתי קורא לזה פרדיגמה), ובהתאם אין ציפייה להגיע לכך באופן בחירי. עיין גם בביאורו של הרב ל'הדור קיבלוה' (עין איה שבת, פרק ט, סח-סט) הקבלה מרצון היא פן מוחצן של התורה, שיכול לבוא רק לאחר שהייתה קבלה בכפיה. [ככלל אצל הרב, החופש הוא תכונה אלוקית, כך שלא יכול להיות שאנחנו נבחר להיות חופשיים...]
ב. כן, יש עניין 'לתקן עולם במלכות שדי'. אבל הנקודה הפרטיקולרית היא לא רק מהלך דיעבדי 'בשביל', אלא ככה היא מופיעה, בצורה של חיים, בתור תכונה רגשית. הדבר הזה נותן לעולם נקודת יופי איכותית שיכולה למשוך את המציאות אליה, בלי אלימות ובלי שנאה.
נ.ב. אפשר וכדאי לשמוע עוד תגובות. הרעיון הוא שזו תהיה במה פתוחה ולא רק שו"ת.
אבש
א. מתוך השיעורים בהמשך חשבתי שאפשר להבדיל בין המושג 'רצון' למושג 'בחירה'. כלומר עם ישראל רצה את התורה (כמו במדרש על כך שהקב"ה חיזר אצל כל העמים מי רוצה לקבל את התורה, וכו'), ואילולי הרצון אולי גם לא הייתה כפייה; אבל הוא לא בחר בה, כיוון שהתהליך מתרחש הרבה יותר עמוק מהבחירה של האדם. אפשר לומר שעם ישראל רצה את התורה למרות שהיא 'גדולה עליו', ואכן קיבל אותה כפי שהיא.

עמודים

יישר כח ר' משה!

יישר כח ר' משה!
ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי.

עמודים